המודל הישן של "לייצר, להשתמש ולזרוק" מפנה את מקומו בהדרגה לגישה חדשה – כלכלה מעגלית, שבה פסולת הפלסטיק חוזרת למעגל הייצור כחומר גלם חדש ואיכותי. בלב השינוי הזה בישראל עומדת קבוצת בזן ובת שלה כרמל אולפינים, שהציבו יעד שאפתני: להגיע לייצור של 30% פולימרים ירוקים עד שנת 2030.
מפסולת לחומר גלם – איך זה עובד?
כלכלה מעגלית בתעשיית הפלסטיק מבוססת על שתי שיטות מחזור עיקריות. הראשונה היא מחזור מכאני, שבו פסולת פלסטיק תעשייתית עוברת גריסה, שטיפה והפיכה לגרגירים שמשמשים שוב כחומר גלם. השיטה השנייה היא מחזור כימי, תהליך שבו פלסטיק שלא ניתן למחזר בדרכים רגילות מפורק למרכיביו הכימיים הבסיסיים, ומוזן חזרה לשרשרת הייצור כתחליף לחומרי גלם ממקור נפטא.
כרמל אולפינים – מהיצרנית היחידה בישראל למובילת הכלכלה הירוקה
כרמל אולפינים, חברת הבת של קבוצת בזן והיצרנית היחידה בישראל של פולימרים לתעשיית הפלסטיק, נמצאת בחזית המהלך הזה. החברה רכשה את השליטה בחברת VPM, שמתמחה במחזור מכאני של כ-12,000 טון פלסטיק בשנה, והקימה את חטיבת Carmel Eco שמציעה מוצרים עם טביעת רגל פחמנית נמוכה. במקביל, כרמל אולפינים חתמה על הסכם עם חברת UBQ Materials לשילוב חומר תרמו-פלסטי המופק מפסולת עירונית בתוך קו ייצור הפולימרים שלה. החברה גם קיבלה תעודת ISCC PLUS, תקן בינלאומי מוכר לייצור מוצרים ממקורות מתחדשים.
השפעת הכלכלה המעגלית על צריכת האנרגיה
למעבר לכלכלה מעגלית יש השפעה ישירה על צריכת האנרגיה בתעשייה. ייצור פולימרים מנפטא הוא תהליך שדורש כמויות אנרגיה גדולות, כולל פיצוח קיטור בטמפרטורות גבוהות מאוד. לעומת זאת, שימוש בחומרי גלם ממוחזרים מפחית את הצורך בתהליכים אנרגטיים כבדים אלו ומצמצם את כמות האנרגיה הנדרשת בתחילת שרשרת הייצור. מחקרים מראים שמחזור כימי של פלסטיק יכול להפחית פליטות גזי חממה בצורה משמעותית בהשוואה לשריפה או הטמנה של פסולת.
הזדמנות לתעשייה הישראלית
ההשקעה של קבוצת בזן בתחום הפולימרים הירוקים מוערכת בין 170 ל-240 מיליון דולר עד 2030, והיא צפויה להניב תוספת רווח תפעולי שנתי של 55 עד 70 מיליון דולר. מדובר בהזדמנות אמיתית עבור כלל תעשיית הפלסטיק בישראל, שמונה כ-300 מפעלים הנסמכים על כרמל אולפינים כספקית חומרי הגלם שלהם.